יום שלישי, 9 באפריל 2013

משל המערה והקשר שלו לחינוך

משל המערה: היבטים חינוכיים.
חזרת המחנך קשה: עליו להתרגל לצללים. צוחקים עליו.
הם אינם יודעים שהם כלואים.
טוב להם. אין להם צורך!
המחנך צריך להתגבר על התנגדותם (שאיפתם הספונטנית להתקבע).
כיצד יכול אדם לשאוף למשהו טוב יותר אם הוא איננו יודע כלל שאופציה קיימת ?
משל על מצבו של האדם בעולם – ומימילא משל פדגוגי.
התהליך החינוכי הוא הכוונה ולא הקנייה – יש לזה השלכות על מעמד התלמיד והמורה.
המורה כמיילד.
לאנשים אין כוח באופן טבעי לממש את פוטנציאל ההתפתחות הטמון בהם.
המורה צריך לפיכך להכריח את התלמידים לצאת מהמערה. (התלמיד מתנגד).
מטרת החינוך: הארת המציאות. הפניית המבט לכוון הנכון.
המציאות יותר מורכבת מכפי הנדמה במבט הראשון.
אפלטון בקש להראות: הדברים מתהווים ואינם ממשיים (הדברים הם השתקפות של האידאות).
המטרה הסופית היא – חשיפת האידאות, הרעיון, הנוסחה, העומדת בבסיס הדברים.
האנשים כבולים בשרשראות, ולכן אינם יכולים לראות את האמת (האור שמעליהם).
חינוך וידע – משחררים.





5 תגובות:

  1. האם ביציאה מהמערה תתגלה המציאות? היכן המציאות? מחוץ למערה או בתוכה?

    השבמחק
  2. מבחינתי האמת נמצאת בחוץ. השמש הנמצאת בחוץ היא האמת היא המקור ובתוך המערה יש את האשליה. השמש היא אמת אוניברסאלית, נצחית.

    השבמחק
  3. מדוע הנחלץ מן המערה מחויב לשוב אליה?

    השבמחק
  4. בהיותו בחוץ יזכור היוצא את חבריו לכלא ויראה עצמו מאושר בשל שינוי מעמדו וירחם על חבריו מה שיגרום לו לרצות ולהראות להם את "האור". כמו כן יקנא בשליטים וישתוקק לכבוד שניתן לבעל הראיה החדה במערה.

    השבמחק