יום שלישי, 9 באפריל 2013

תכנית החינוך האפלטונית

אני ייסדתי את תכנית החינוך האפלטונית. התכנית שלי מנסה להסביר מהו טבעו של האדם וכיצד ניתן לנצל את הטבע הבסיסי ולהביאו למימוש עצמי ואדם חינוכים. מטרת העל של התכנית שלי היא להקנות מוטיבציה ויכולת לחקור חקירה רציונאלית כדי להשיג חיים טובים.
איך אני אשיג את זה אתם שואלים?
קודם כל לסדר ההיררכי הגילי יש יסוד להקניית החינוך. כאנשי חינוך והורים לילדים אתם הרי יודעים שילדים מונעים ע"י תשוקות וצריך על פי תשוקות אלה לפעול. לכן השלב הראשון הוא הצורך לפתח את התשוקה
הפנימית של ילדים בגיל צעיר. אתם בטח תקראו לזה "אילוף" אך אני קורא לזה לעזור לילד לתעל את תשוקתו ואת דחפיו. הדרך שלי לעשות זאת היא על ידי שני מקצועות: המקצוע הראשון הינו מוסי (שירה, מוסיקה ותאטרון) טענתי היא שלחינוך המוסי חשיבות מכרעת בהתפתחותכם כבני  אדם. "משום שיותר מזולתם חודרים הקצב והנעימה לתוך הנשמה פנימה, תופסים אותה בחוזקה שאין למעלה ממנה". החינוך המוסי הוא המצע הבסיסי עליו נקלטים הרשמים של האדם. אדם שזכה לחינוך מוסי נאות "תחושתו מחודדת ביותר לחוש בכל מה שלקוי ונוצר או צמח שלא כשורה, ובהתרעמו על כל אלה כיאות, ישבח את הדברים הנאים".
המקצוע השני הינו הגימנסיה =הגימנאסטיקה (התעמלות, פיזיות)אני רואה מקצוע זה קודם כל ככלי לפיתוח הרמוניה בנפש ורק לאחר מכן ככלי לשיפור הגוף אשר ינחה את הילדים למשמעת, לסדר, שליטה ותרגול לקראת המשך הלימודים והחיים. תרגולים במסגרות בתי הספר בתחומים הללו ינחו את הילדים ויצמיחו בהם את הרצון לסדר. הגימנאסטיקה והמוסיקה יובילו ליצירת הרמוניה באדם.


אני מציע מספר מקצועות שלימודם עשוי לתרום ישירות לפיתוח התבונה. 




1. הדבר בראשון אותו יש ללמוד בכדי לפתח את התבונה הוא החשבון או מדע המספרים. אפלטון איננו מעוניין בלימוד החשבון ככלי פרקטי אשר ישפר את חיי היום יום של האדם אלא בחשבון כעיסוק במושגים מופשטים.


2. הדבר השני אותו יש ללמוד הוא גיאומטריה. הגיאומטריה מלמדת ליצור הפשטות של המציאות. השכל עובר מעיסוק במה שמצוי בחושים אל העיסוק במושגים מופשטים.


3. המקצוע הבא הוא נקרא חוכמת התכונה. על התלמיד לעסוק בתנועתם של גופים ויש לתחום לימוד זה קשר הדוק לאסטרונומיה. הלימוד הוא של התנועה המושלמת, העיסוק הוא לא בתנועתם של כוכבים ספציפיים.


4. מדע נוסף אותו יש ללמוד אשר מזכיר את הקודם הוא ההרמוניה. על התלמיד ללמוד לתפוש את הקשרים שבין צלילים באופן בלתי אמצעי.


מטרת הלימודים המדעיים כולם היא ללמד את התלמיד לעסוק בצורתם של הדברים בתפישה מופשטת של הדברים ולא בייצוגים שלהם במציאות.


5. המקצוע האחרון אותו לומדים הוא ה'שיח הדיאלקטי'. הלימוד שלו מתחיל בגיל 30 ולכן רק השומרים העתידיים עוסקים בו. סוג זה של למידה מביא לדרגת הידיעה הגבוהה ביותר ולהכרה של האמת. השיח הדיאלקטי הוא בירור של מושגים, הוא הכרה של האמת אשר איננה מתבססת על המצוי בעולם. העיסוק בשיח הדיאלקטי מתחיל רק אחרי שהשומרים העבירו כעשר שנים של התנסויות בשירותים חברתיים. בגיל 20 נשלחים השומרים לשרת את המדינה, להתנסות בצבא ובאדמיניסטרציה. רק לאחר שהתבגרו מעט הם מתחילים את העיסוק בשיח הדיאלקטי. אני ממליץ על אופן פעולה זה כיוון שהוא חושש שבגיל 20 לא יהיו השומרים בשלים להתמודד עם השיח הדיאלקטי. אני מפחד שאם הם יעסקו בשיח הדיאלקטי וילמדו להכיר את האמת כמו שהיא אז יווצר אצלם זלזול בנורמות החברתיות. רק אם יעסקו בשיח הדיאלקטי כאשר הם בוגרים יותר הם יבינו שיש להם אחריות חברתית ויפעלו לתיקון הסדרים הקיימים. 


אני מאמין כי בני המעמד הנמוך אינם נמנים על אזרחי העיר ולכן אין החינוך צריך לעסוק בהם. חינוך יעסוק בבני מעמד הביניים ודאגתי המרכזית היא חינוך בני המעמד הגבוה. ישנם שני דימויים של אדם מחונך מתוך השקפתי הפוליטית: האחד הוא של האזרח – כלומר של בני מעמד הביניים. השני הוא של המנהיגים כלומר של בני המעמד הגבוה.



תגובה 1: