יום שלישי, 9 באפריל 2013

משל הקו המחולק

שעת הסיפור השבועית הגיעה חברים. היום אספר לכם על משל הקו המחולק. גם זהו אינו אחד ממשלי המוכרים אך מבטיח שגם הפעם תהנו. במשל זה אני מנסה לתאר כיצד מכיר אדם עולם. היכולת לזהות ולהפריד בין דמיון / פנטזיה ובין המציאות / ידיעה אפרורית.
1. הרמה הראשונה היא הבנת צלליות, בבואות. זוהי ההבנה לא של דברים, אלא של השתקפויות שלהם, בעוד שבבואה במראה מסגירה יותר על הדבר המשתקף מאשר צללית, כולן מהוות דמויות של דברים אמיתיים ולא דברים אמיתיים.

2. הקטע השני מיועד לדברים האמיתיים, המוחשיים.
הקטע השלישי והרביעי שניהם מייצגים הבנה של אידיאות, רעיונות, אלא שזוהי הבנה שונה.

3. בשלב השלישי המבין חווה את האידיאה, הוא יודע כיצד היא נראית, אך הוא אינו יודע מדוע היא טובה, מה חשיבותה, ומהי באמת. לדוגמא אדם שמבין את האומץ ברמה השלישית, כאשר הוא עומד מול סכנה, הוא יהיה אמיץ, ויתמודד מולה, הוא ידע שזהו הדבר הטוב לעשות. אך אם תבקש ממנו דין וחשבון על מעשיו, לא ידע הוא כיצד להסביר.

4. בשלב הרביעי המבין מבין מה האידיאה באמת, מהי הגדרתה הנכונה, ומדוע היא טובה. לדוגמא אדם המבין ברמה הרביעית ידע מדוע האומץ הוא טוב. הוא ידע בכל מצב לשאול את עצמו מה הדבר שממנו באמת צריך לפחד, ולהתמודד עם הדברים כפי שצריך.

אני אישית מאמין שהפילוסופים האמיתיים הם היחידים שמסוגלים להגיע לשכל, ולא רק לסברה ולמחשבה. יש צורך בעלייה בסולם דרגות הממשות וההכרה באמצעות הדיאלקטיקה, ואותו לימוד, גם אם לא נגיע לרמה הגבוהה ביותר, הוא שיפור והשאיפה הנעלה ביותר.

אני רוצה להוסיף עוד דבר קטן אך חשוב, כשם שהשמש מאירה את העולם הפיסי, מה שמאפשר את התקיימות עולם האידיאות היא אידיאה אחת מושלת, היא אידיאת הטוב (זוהי אנלוגיה לשמש ועליונה לשמש). היא מקרינה על כול האידיאות, משמע העולם הוא טוב.

תגובה 1: