יום שלישי, 9 באפריל 2013

רקע מדיני היסטורי

חייתי בתקופה הקלאסית לאחר תקופה שסיימה אפליה בתולדות יוון.
(יוון הקלאסית הוא כינוי מקובל לתקופה המתחילה במאה ה-6 לפנה"ס ומסתיימת במאה ה-4 לפנה"ס בתולדות יוון העתיקה).
התקופה אופיינה על ידי ארבע אירועים חשובים: הופעת הפוליס – עיר/מדינה, התיישבות רחבה, יצירת החוקים והופעת שלטון הטיראנים (שלטון יחיד) הופעת הפוליס והתארגנות "עירונית" יצרה מעמד של מתעשרים חדשים שדרשו את "שלטון העם", הדמוס, והביאו לעליית הדמוקרטיה.


זו תקופה של פריחה אדירה בכל תחומי המדע, הפילוסופיה, האמנות, הספורט, ההיסטוריה, האדריכלות, הרפואה וכדומה. בתקופה זו החלה מסורת המשחקים האולימפיים ביוון העתיקה. התאטרון כפי שהוא מוכר לכם  היום נוצר בתקופה זו. ההישגים בפיסול היו ללא תקדים. וכאשר מדברים על רנסאנס (בעברית: תחיה) מתכוונים לחזרה לתקופה הזו.

בתקופתי  הגיע התפתחות הפוליס לשיאה, כפי שאתם יודעים נוסדו אסכולות מובילות בפילוסופיה, נכתבו מחזות רבים והוקמו מבנים מרהיבים ברחבי יוון.
אך לא הכל היה ורוד. בתחילת התקופה הקלאסית ניצבה יוון העתיקה מול איום ממלכת פרס. הפרסים ערכו שני מסעי כיבוש נגד יוון. לקחו בהם חלק כל הכוחות של האימפריה הפרסית. הפרסים הצליחו להגיע עד אטיקה ושרפו את אתונה אך הפסידו במספר קרבות ונאלצו לוותר על כיבושה של יוון.
אחרי מלחמת פרס יוון עלה כוח חדש ביוון העתיקה - אתונה. גם לפני המלחמה, הייתה אתונה פוליס חזק ורב השפעה, אך הבכורה הייתה נתונה לספרטה.
אתונה הקימה לעצמה אימפריה באיי הים האגאי והצליחה להדוף את הפרסים לתוך אסיה הקטנה. בסופו של דבר, הספרטנים החלו לחשוש מכוחה של אתונה ושתי המדינות התנגשו בשתי מלחמות. במלחמה השנייה הידועה בשם המלחמה הפלופונסית השנייה (431 לפנה"ס - 404 לפנה"ס) נשבר כוחה של אתונה והיא נאלצה לוותר על שאיפותיה להשגת הגמוניה ביוון.
מבנה החברה הספרטנית לא התאים למצב החדש. ולכן  ירדה ספרטה מגדולתה.
מדינות נוספות עלו וירדו. אתונה הצליחה להשתקם ממפלתה, בעיקר בזכות המסחר המפותח שלה, אך לא חזרה למעמד שהיה לה בעת העימות עם ספרטה.
החלשות ערי המדינה הוותיקות אפשרה לפיליפוס השני, מלך מוקדון להביא את מדינתו, שלפני למעמד בכורה ביוון. בסדרת מלחמות, הצליח פיליפוס להטיל את מרותו על יוון. הוא נרצח שנתיים לאחר מכן, בעת ההכנות לקראת הפלישה לפרס. בנו, אלכסנדר הגדול, החליף אותו על כס המלוכה.

תגובה 1: